זהו הפעם זה קרה, אמרתי ועשיתי! פתחתי בלוג. זה החל להתבשל אצלי לפני פחות מחודש בזמן ששוטטתי ברחובות ברצלונה יחד עם החברה המדהימה שלי, דניאלה, וכל מה שנהגנו לעשות במשך 4 ימים זה לקשקש ולקשקש ועוד קצת לקשקש (ולאלו שטרם הבינו לא קשקשנו בצבעים אלא אחת לשנייה במוח כלומר לא להפסיק לדבר, לנתח ולטחון את כל החיים מכל זוית אפשרית).
ואז אחרי ניתוח לב פתוח של קשקשת עלתה ההארה- "התרוקנות". ולא אין צורך להרים גבה, התרוקנות לא במובן הסקסיסטי של המילה אלא התרוקנות במובן של להרגיש שפתחנו את כל מה שמתרחש לנו בתוכי המעמקים הנפשיים שלנו ופשוט הצלחנו לנקות את עצמנו מכל מועקה אפשרית, איזו תחושה עילאית רק לכתוב את זה ואני כבר מתרגשת...
אז ההתרוקנות הגיעה מרחובות ברצלונה בן טאפס לטפאס וכן זו היתה חופשת נשים בלבד (שבהמשך אפרט בכלל על חופשת נשים והנה אני שוב מתרגשת...) וכך הצלחנו לחוש תחושה עילאית אחרי כל מה שחקרנו אחת את ועם השנייה.
ואז בגדול הבנתי ממרומי גילי, כמעט 42 שנים (שששששש), שאנחנו יכולות להתרוקן לגמרי משיח וטחינת הראש אחת לשנייה.
זהו אמרתי את זה.
כמעט חודש אחרי חופשה נפלאה זו וכפי שציינתי חופשת נשים בלבד, אני עדיין על "האדים" של החופשה. תרגום: אני עדיין זוכרת לפרטי פרטים את החופשה הזו.
ורק לשם הקבלה, לפני פחות משבוע חזרנו מחופשה משפחתית באילת שארכה כארבעה ימים, ומהרגע חזרה שדלת הכניסה לבית נפתחה שכחתי שהיתי בארבעה ימי חופש אז אל תשאלו מה היה שם, כי מי זוכר!
ולא להאמין, איך חופשה של ארבעה ימים עם חברה/ אישה נפלאה וכל כך חיונית, שלשתינו כל כך הרבה עולמות תוכן מושתפים, אני עדין מרגישה ונושמת את חופשת ברצלונה.
ועם עסקינן בחפירה אז רק לידע כללי, החברה מתגוררת מעבר לים התיכון בקליפורניה הרחוקה ובחרנו להפגש איפשהו באמצע הדרך, ליתר דיוק יותר לאמצע שלי:) ואתמול בהודעת ווצאפ ששלחה ושאלה אותי כמובן בקריצת עין
"מה נשמע? באה לקפה?" ואופס החזירה אותי שוב לרחובות ברצלונה... אוי כמה שהיה כייף.
אז הבלוג שלי יספר ויחווה כמה אנחנו הנשים זקוקות להתרוקנות אמיתית בכדי שנחוש שיש בידינו גם את החוויה הזו מעוד כמה זוייות. ורק לדוגמה כשהגבר שלנו צופה במשחק כדורגל/כדורסל בסלון או במגרש, מפוצץ באדרנלין את מבינה שהוא פשוט בהתרוקנות שלו אז להם יש מלא כאלו, פשוט מלא!
כמה כבר התרוקנויות לנו הנשים יש? כל כך מעט וכל כך הרבה מטלות עלינו, אוי כמה על הראש שלנו...
אני אנסה לפרוץ את המחסום הזה ולעלות התרוקנויות נשיות אמיתיות ואפשרייות ומבטיחה לערוך השוואה בהמשך בין שני המינים בפאן הזה ואינשאלה אולי עוד נעקוף אותם! אז אני מזמינה את כולכן נשים יקרות להצטרף אליי ואולי אחרי קריאת החומר תרגישו רגע אחד של התרוקנות. באהבה ממני.
ואז אחרי ניתוח לב פתוח של קשקשת עלתה ההארה- "התרוקנות". ולא אין צורך להרים גבה, התרוקנות לא במובן הסקסיסטי של המילה אלא התרוקנות במובן של להרגיש שפתחנו את כל מה שמתרחש לנו בתוכי המעמקים הנפשיים שלנו ופשוט הצלחנו לנקות את עצמנו מכל מועקה אפשרית, איזו תחושה עילאית רק לכתוב את זה ואני כבר מתרגשת...
אז ההתרוקנות הגיעה מרחובות ברצלונה בן טאפס לטפאס וכן זו היתה חופשת נשים בלבד (שבהמשך אפרט בכלל על חופשת נשים והנה אני שוב מתרגשת...) וכך הצלחנו לחוש תחושה עילאית אחרי כל מה שחקרנו אחת את ועם השנייה.
ואז בגדול הבנתי ממרומי גילי, כמעט 42 שנים (שששששש), שאנחנו יכולות להתרוקן לגמרי משיח וטחינת הראש אחת לשנייה.
זהו אמרתי את זה.
כמעט חודש אחרי חופשה נפלאה זו וכפי שציינתי חופשת נשים בלבד, אני עדיין על "האדים" של החופשה. תרגום: אני עדיין זוכרת לפרטי פרטים את החופשה הזו.
ורק לשם הקבלה, לפני פחות משבוע חזרנו מחופשה משפחתית באילת שארכה כארבעה ימים, ומהרגע חזרה שדלת הכניסה לבית נפתחה שכחתי שהיתי בארבעה ימי חופש אז אל תשאלו מה היה שם, כי מי זוכר!
ולא להאמין, איך חופשה של ארבעה ימים עם חברה/ אישה נפלאה וכל כך חיונית, שלשתינו כל כך הרבה עולמות תוכן מושתפים, אני עדין מרגישה ונושמת את חופשת ברצלונה.
ועם עסקינן בחפירה אז רק לידע כללי, החברה מתגוררת מעבר לים התיכון בקליפורניה הרחוקה ובחרנו להפגש איפשהו באמצע הדרך, ליתר דיוק יותר לאמצע שלי:) ואתמול בהודעת ווצאפ ששלחה ושאלה אותי כמובן בקריצת עין
"מה נשמע? באה לקפה?" ואופס החזירה אותי שוב לרחובות ברצלונה... אוי כמה שהיה כייף.
אז הבלוג שלי יספר ויחווה כמה אנחנו הנשים זקוקות להתרוקנות אמיתית בכדי שנחוש שיש בידינו גם את החוויה הזו מעוד כמה זוייות. ורק לדוגמה כשהגבר שלנו צופה במשחק כדורגל/כדורסל בסלון או במגרש, מפוצץ באדרנלין את מבינה שהוא פשוט בהתרוקנות שלו אז להם יש מלא כאלו, פשוט מלא!
כמה כבר התרוקנויות לנו הנשים יש? כל כך מעט וכל כך הרבה מטלות עלינו, אוי כמה על הראש שלנו...
אני אנסה לפרוץ את המחסום הזה ולעלות התרוקנויות נשיות אמיתיות ואפשרייות ומבטיחה לערוך השוואה בהמשך בין שני המינים בפאן הזה ואינשאלה אולי עוד נעקוף אותם! אז אני מזמינה את כולכן נשים יקרות להצטרף אליי ואולי אחרי קריאת החומר תרגישו רגע אחד של התרוקנות. באהבה ממני.
