יום שבת, 3 באוקטובר 2015

תרגום

תרגום. לתרגום משמעויות רבות ומגוונות המתורגמות לשפות, מילים ולתרגומים שונים.  כשאנו מנסים להבין מילה מורכבת או אפילו מילה בשפה זרה אז מתרגמים אותה ממבחר תרגומים מיקצועים או אקדמים העומדים לרשותנו החל ממילון אבן שושן, אנציקלופדיה, ויקיפדיה, גוגל טרנסלייט, מורפיקס ומקבילים אחרים. אך מה קורה כשאנו מתרגמים פרשנויות אישיות "תסריט מוח" או ״קול בראש״ לתרגום אחר ולפעמים קיצוני, רדיקאלי מהמציאות כמו שהראש בוחר וליתר דיוק כמו שהראש יודע בדמיונו לבחור. אז ככה, כולנו מתרגמים את החיים בדרכנו הפשוטה והטבעית ולעיתים קרובות נופל עלינו ׳תסריט מוח אישי׳ והדימיון שלנו מתחיל לעבוד למרחקים ארוכים ולא מציאותיים. התסריט רץ בראש עד לפרטי פרטים החל מכתיבת התסריט, בחירת הבמאי וצוות ההפקה, בחירת location ועד הוצאת הצילומים בפועל. כן, ממש כך... עד כמה שזה נשמע אירוני זה ממש מציאות החיים אנחנו מתרגמים תסריט מלא אצלנו בגלגלי המוח, עד רמה שתרגום התסריט בראש מוכן במלואו ולפרטי פרטים, ותכל׳ס אין כל קשר בין אמת למציאות בתרגום זה. ועכשיו העת להוציא זאת לאקרנים... אז ככה שלהוציא לאקרנים זה החלק הדרמתי בתרגום הפרטי שלנו כיון ש״התסריט״ מעובד ומוכן אצלנו בגלגלי הראש וכשהאקרנים פתחו את המסכים לא ציפו הם לכזאת דרמה. ובסך הכל ״הקול בראש״ לא ממש התכוון לפרמיירה הזו אבל התרגום השתלט על כל מערכת העצבים וגולגולת הראש והכל יצא משליטה. אז אחרי שהבנו שהקול בראש והפקת התסריט והוצאת הצילומים בפועל הוא התרגום הפרטי שלנו למתרחש ולמרות שהתסריט מאד משכנע כדאי שנכוון רגע את התאורה לזרקור אחר ונאמין שהתסריט הוא רק המצאה והמצאה פרטית של התרגום שלנו. וזה הזמן שנתעשת על עצמנו ונזכור שהתרגום מקול הראש הוא ברובו קול, קול הדימיון ואנו ערים לכוחו ועוצמתו וברגע שנזיז את זרקור התאורה נחזיר את הקול בראש לשליטנו המלאה, למסלול הנכון אותו אנו מכירים. זהו יאלה נגמר לי.... מוקדש לך חבר יקר, כמו שאומרים תתקדם... התרגום האמיתי הוא כאן מול עינך ועל הקרקע :)

יום חמישי, 1 באוקטובר 2015

התרגשות

התרגשות. אנו שואלים את עצמנו לא מעט על ההתרגשות ובכלל אודותיה וגם חווים אותה בורסיות שונות ומגוונות ולעיתים אנו מתבלבלים ומתרגמים את הרגש הזה להתרגשות למרות שזה היה קרוב אבל לא ממש שם, כלומר גם כשבאמת אנו עומדים בקרבה, בהשקה לעוצמה שנראת כהתרגשות וחושבים שזה הרגש במלואו מסתבר שהינו קרובים אבל לא ממש שם... כלומר זה לא היה זה. התרגשות היא גם מילה יפה אשר בתוכה מסתתר שורש ר.ג.ש ואז כשחווים אותה מחפשים תוצאות לחוויה כמו פרפרים בבטן, חיוך ״תירס״ כואב בשפתיים ועוד. וההבדל הוא כשאתה בחוויה אמיתית של הרגש הזה שנקרא התרגשות ולא מתעכב בלתרגם את החוויה ולאיזה עולם תוכן משתייך אלא סתם מרגיש את מה שקורה אז אתה חווה סוג של קטארזיס ריגשי. אצלי זה קרה ממש עכשיו בעת צפייה במשהו הזה...ופתאום דמעות של אושר יורדות לי מהעיניים ואז קיימת בי ההבנה שאני כנראה שם. ואם אני לרגע מתרגמת לעומק את הדברים אני מזהה במקביל לעינים הדומעות שלי גם את הדבר הנפלא הזה שנקרא לב, את מיקומו המדויק באזור החזה ובעיקר את מעלות הצלזיוס של חום הלב כאילו נוספו עוד כמה מעלות חום בחלל הלב, בינהם אבי העורקים, חדרי הלב, שסתומים וכל מה שמסביב, וכן זו התרגשות אמיתית. התרגשות שפתאום הכל נראה פשוט קסום ואיך אפשר לחוש אחרת כשהלב הוסיף מספר מעלות חום, העינים דומעות וההסתכלות שלך היא 100% חיובית על החיים. האפשרויות להתרגשות הן אינדבדואליות ואישיות ויכולות להיות שונות ומגוונות מאחד לשני, וזה כל כך יפה שכל אחד חווה אותה אחרת, האחד מפריחה של רקפות השני מהשקיעה והאחר סתם מתכנית טלוויזיה שעוררה שם משהו.  ואצלי החוויה האחרונה של ההתרגשות אותה אני מתארת היתה כשראיתי את שלושת הגמדים שלי עומדים בבמה ומופיעים כצוות הווי ובידור של אורחי המלון, זה פשוט ריגש אותי עד דמעות אושר אמיתיות ולא בשליטה.     כמה חשוב להינות מהרגשות הקטנים האלו שממלאים אותנו ופשוט יוצרים סל של חוויות רגשיות לאני הרגשי שנמצא בתוכי. ואיך בלי להודות... תודה לך התרגשות שכל פעם מחדש מצליחה לעלות במספר מעלות את חום הלב ומצליחה לתרגמם לדמעות של אושר, כמו מכונה במפעל שמתחילה בחומר גלם ומסימת במוצר מוגמר. ואצלנו במכונת הרגשות נותר רק לשמוח ולהודות על ההזדמנות הנדירה הזו. תודה לך התרגשות❤️