יום שני, 28 בספטמבר 2015

תודה

תודה על הכל!  תודה לך בורא עולם על מה שמאפשר לי לראות, לשמוע, להריח, לטעום ולגעת.  תודה על חוש הראיה, שבזכותו מצליחה לראות למרחקים ולהגיע לכל קצה שאפשר. תודה על חוש הריח, שגורם לי להריח ניחוחות מדהימים ולנשום הכי עמוק שאפשר. תודה על חוש השמיעה, המעניק לי את הזכות להאזין לקולות ורחשים מעומקים אחרים כמו רחשי הגלים, קולות הציפורים ואפילו את תנועת העצים המעוררים בי עומק עד נגיעה ב״ציפור הנפש״. תודה על חוש המגע, כשרגלי מצליחה להתחכך עם חול הים וחלוקי הנחל ולהנות מהעקצוץ והליטוף במקביל. תודה על חוש הטעם שבזכותו מצליחה לעלות במשקל הגוף :( ולהנות לעיתים מטעם מי הים הכחולים.                                                             ועכשיו לשאלות הקשות... מתי יוצא לנו להודות על מה שיש לנו? על מה שזכינו? על מה שהגענו והשגנו? ועל מה שיצרנו וחוינו? ובכלל על כל מה שמסביבנו ולטובתנו?  זהו, שמעט נעסוק בתודה מהסוג הזה, התודה המיוחדת הזו המקבילה למשמעות ההודיה. וכן, רוב הפעמים נשתמש בתודה כמילת נימוסים זה השימוש העיקרי שאנו מכירים בתודה, במילה הקסומה הזו.  נבחר להיות מנומסים יותר מהבחירה להודות למה שיש ברשותנו ובהישגנו וכמה חבל. ומכאן אני בוחרת לאחוז במילה תודה בדרך הפרשנות המגיעה לה, תודה על מה שברשותנו, יצרנו והשגנו עד הלום. תודה על מה שיש לנו ותודה לך שם למעלה שמצליח להוביל, לנתב ולהעניק. תודה תודה.                                                                       ואכן, האבסורד הוא שהבחירה שלנו ברוב המקרים להיות ולבחור בכמה אין וכמה אין, בחלק הזה אנחנו ממש טובים בו, כלומר בדיוק בקצה השני של ההודיה, וכמה חבל! חבל שבמקום התודה במה שיש וקיים אנו בוחרים בלעסוק במה שאין... וככה התודה נסתרת לה מכל מה שיש מסביבנו כאילו ענן עב מכסה אותה ומצליח להעסיק באין תודה.
זה יעזור אם אשכנע את עצמי לעסוק יותר בתודה על מה שיש? האמת לא יודעת, אבל מבטיחה לנסות ולהודות יותר בתודה. אז תודה על הכל וגם תודה לקוראים ולנוכחים. אני

יום שלישי, 15 בספטמבר 2015

חוגגת 13 שנות נישואין



חוגגת 13 שנות נישואין.           לא יותר מידי ולא פחות מידי איפשהו שם באמצע...
הכרנו ב- Blind Date מושג שיצא מהלקסיקון, אין עוד מונח כזה. כיום רוב המפגשים יכולים להסתיים בפייסבוק. וכמה חבל! הציפיה וההתרגשות הזו מהלא נודע פשוט נכחדה ולא קיימת יותר כמעט כמו הדינוזאורים😜
אז יצאנו לחגוג במתכונת הקבועה והמקובלת שלנו, ארוחה זוגית משובחת ומצאנו את עצמנו מסכמים 13+2 שנים, איך? כמה? והאם הינו חוזרים על הכל ב
שנית?
חייבת להתוודות זה נחמד לסכם ולדבר על עצמנו למרות שמבחינתי אני מוכנה לעשות זאת כל סופשבוע, סוג של חפירות שאהובות עליי באופן אישי. אז אחרי 13 שנים קיבלתי את התשובה הכי מרגשת כשהאיש שלי ענה ואמר: "
YES I DO"  סתםםםםםםםם, מה שהוא באמת אמר: ״ היתי בוחר רק בך וחוזר רק אתך על הכל עוד הפעם״ זה מאד ריגש אותי עד כמעט דמעות אבל אז התעשתי על עצמי ואמרתי רגע הוא פשוט מפחד ממני אז זו התשובה הטובה ביותר שאת יכולה לקבל😜 ואחרי שהתקדמתי והחלטתי להיות רצינית יותר...  בכל זאת דיברנו על מה עברנו, חווינו והיה ומה עשינו ולאן הגענו (טפו טפו טפו) ואז החלטתי לפרוח עם המחשבות ולהבין כמה לא יוצא לנו מספיק לשבת רגע וליהנות יותר מההישגים והתוצאות. אנו תמיד עסוקים בדבר הבא וככה השנים חולפות להן ומזל שיש סיכומים שנתיים שאפשר רגע להסתכל ולהציץ אחורה, לגחך על חלק מהדברים, לחשוב על הדרך שבחרנו ולהבין גם שמה שהתאים קודם פחות מתאים לעכשיו (הבטחתי לאיש שלי ששנה הבאה אני מגיעה עם מצגת פאואר פוינט לסיכומים).
וכחלק מהסיכומים והכניסה לשנה החדשה גם הבטחתי לעצמי שב- 13 שנים הבאות אשתדל להתעכב יותר על ההישגים ועל הרגעים שממלאים את חלל הבטן ולהפנים אותם יותר לחיקי רק בשביל להאריך יותר את הרגע. כן להאריך את הרגע.  
אז חלפו 13 שנים, ים של חוויות ומהמורות חלקן מעניינות וחלקן פחות ואלו שפחות גם לימדו אותנו שהזמן היקר מרפא הכל. והכי חשוב יצרנו 3 גמדים למשפחתנו שמצליחים להוציא מאתנו כמויות רגש בלתי רגילות מכל הרבדים והזויות. אבל מה שיותר מרגש זה להסתכל קדימה ולדעת שאת ממשיכה לבלות עם האיש שלך ואיזה מזל שזו הבחירה הטובה ביותר שעשית בשבילך. ולא יכול להיות טובה יותר!  


בזמן שאנו  אוכלים, מקשקשים ומסכמים (בעיקר אני) אני נתקלת בכותרת מעניינת בתפריט היינות
wines by women  - יינות המיוצרים על ידי נשים או שיש עליהם השפעה נשית ניכרת.
ואני מתעכבת בכותרת ואומרת לעצמי איזה משפט אמביוולנטי שאפשר לדון, להתווכח עליו ואולי ארגון הפמיניסטיות היו תובעות את המסעדה אבל אני בכובע שלי היתי עושה מזה יופי של יחסי ציבור למסעדה. הפעם בחרתי דווקא להסתכל על זה בעיניים של אישה לאשה, זה תחום שידוע בייננים גבריים ופתאום ממקצוע גברי וכל כך סקסי, נשים יינניות בחרו להיכנס לתחום, ניסיתי לדמיין את טעם היין האם הוא יותר רך, רגיש, מלטף ופירותיי או שלא וזהה לטעמי הייננים הגברים? האם הבציר של הייננית מתובל בתבלין אחר? באיזה צד אופנתי הן אם בכלל? מעניין.
דווקא אנחנו הנשים יש בנו את היכולת לרדד את הטעמים הגברים ולהפכם לאמוציונליים עם פאן רציונלי שמצליח להטות את המשקל. ואין לי ספק שהצליחו לייצר טעמים משובחים עם טוויסט.
אבל אנחנו לא טעמנו מהינות הנשים כי אישי היקר שחובב יינות קונה אחרים ומשובחים ברחבי העולם ואנו דואגים לשלם על דמי חליצה. אבל הבטחתי לעצמי שאת הערב הנשים הבא חייבת לחזור לכאן ולנתח ולפרשן את היין יחד עם החברות.
אז זהו ככה חלפו להם עוד 13 שנים, אין לי תלונות אבל תמיד יש לי מה להגיד
😜
שנה טובה, חדשה ושתהיה גם מעניינת.