זכיתי

פשוט זכיתי.
זכיתי להגיע למקום הזה בו אני בבחירה. זכיתי להיות במקום בו יודעת להסתכל בפנים בתוכי ואפילו לפענח ולעשות דיאליזה של ממש ולהצליח לדייק באבחנה, זכיתי.
זכיתי לראות את האור בזכייה כי רוב הזמן אנחנו רואים את העלטה.
זכיתי שלידי ולצידי נוכח ונמצא האמת, האמת של חיי. האחד שמלווה אותי בדרכו ובאמת שלו. ודרכו יצרנו 3 אמיתות שכל אחד נמצא במסלול שלו וכמה אמת יש בכל אחד מהם אשר רואה את המסלול בצבע לבן ולפעמים אפילו מוסיף נקודות בצבע זהב. זכיתי שיש בי את הכוח לשמר ולעטוף את האמת של השלוש אמיתות ולדאוג שהמסלול ישאר תמיד באותה צבעוניות. וגם אם לעתים יבחרו לסטות מהמסלול זכיתי להוביל אותם בחזרה.
זכיתי להשאר בתום שלי ורק מבחירה! בוחרת לראות בעינים של כולם רק את הטוב. הטוב שבאור והטוב שבחושך ודרך האישונים שלי כולם טובים. נשמע תמים?  זכיתי לבחור בזווית ראיה אחרת. זכיתי.
זכיתי בכך שרכשתי וטיפחתי במיומנויות בהם לא מכילה נדלן ריגשי מיותר.  והכוונה היא לא לסחוב בתוכי רגשות מיותרים. זכיתי!
זכיתי בלקבל החלטה של ממש ולבחור בנשימה ובאיפוק. הם אלו שכל השנים בחרתי למקם אותם בראש הפירמידה ורק בזכות היותם נ.ש.מ ו- א.פ.ק זכו במקום הגבוה שיש.
גם אני זכיתי לקבל את ההחלטה וכבר נושמת ומתאפקת, ארבעה ימים. זכיתי לספור את הימים!
זכיתי בשנה הזו לבחור בפרחים ולהצליח להנות מהמיקום שלהם במרכז השולחן, אפילו רכשתי כמה. זכיתי.
ומבקשת לזכות בעתיד בדרישה לשלום... לבחור רק בשלום. מקווה להגיד שזכיתי...

זכיתי 

השקופה המאירה

השקופה המאירה

בימים אלו יצא הגיליון השני של לידי גלובס המוקדש כולו לכתיבה- למילה.
לא יאמן כמה יש בתוך המילה שבאמת מצליחה לרגש אותי באופן אישי.. כמה פשוט שאותיות מצליחות ללבלב בתוכי משהו כאילו שהכלנית צומחת כל השנה שם בפנים בתוכי. גם אצלי אני בוחרת במודע ולא במודע להשתמש במילים להוציא ולהקיא את כל מה שיש אצלי בפנים כמו בליל של עדשים וקטניות שמתערבבות ומתנגשות אחת בשניה, לפעמים ההתנגשות כואבת ולפעמים סתם עוברת לידי, גם ככה איש לא רואה אותו.
כן אלו המילים בשבילי מעין בליל של תערובת באשר היא.
ועכשיו כשבחרתי להקיא את זה החוצה אז קראתי לה בשם של השקופה המאירה. השקופה זו אני והמאירה זו גם אני כי השקופה חייבת להאיר לכל בןני ביתה את הדרך. אם לא תאיר, דרכם תהיה חשוכה ויכול להיות שאז אני אהיה השקופה וגם המתוסכלת.
אז בחרתי בלהיות השקופה המאירה.
הבוקר התעוררתי בתחושה של נגמר לי... מכירות את זה?
פשוט נגמר לי. נגמר לי הדלק במנוע ואפילו רחוק יותר... לא מתחשק לי לתדלק. לא רוצה למלא גם אויר בגלגלים. רוצה לחזור למיטה לכסות את עצמי וכולי ושטיפת אור לא תכנס לשם, ורק להרגיש את הנגמר לי.
והאמת זה לא רק מבוקר זה.זה מלווה אותי כבר תקופה. אז בשבוע קודם יצאתי להפסקה וברחתי לקצת יותר מ 24 שעות. היה כייף ואפילו ראיתי נקודת אור של אופטימיות אבל עוד בדרך חזרה ראיתי איך הנקודה הזו הפכה לנקודות קטנות ואז קטנות יותר עד שנעלמו.
והבוקר כשיצא לי לקשקש עם חברה ודווקא בנושא הזה היא הסבירה לי כמה ההפסקה היא סוג של אשליה. אשליה שכאילו את באמת בניתוק אבל קרובה מתמיד. אז זו הפסקה זו... כנראה לא! זו רק הפסקה מדומה.
והאמת אפילו מלחיצה יותר כי גורמת לשקט  בתוכי לחיות בתוך בערה.
אז כל זה שלי הבוקר. מעין חוויה כזו של שקופה. שקופה זו מילה נהדרת להרגיש באמת את החוויה בה לא רואים אותי, אני פשוט כאן אבל בלתי נראית.
והיום רק התחיל ויש לי להתכונן למחר בבחינה בשברים, להכין עבודת שורשים וגם סימניה לספר ולא אני כבר לא בכיתה ב או ה או ז.
כל זה מחכה לשקופה היום אחר צהרים אז מאיפה יש לי את היכולת לצבור את הכוחות ולצאת למלחמה שלי כי בכלל עוד לא התחלתי לספר על מה מחכה אצלי בעבודה בשעות האלו...
אז זו משמעות המילה שמצליחה ליצור אצלי כל כך הרבה רגשות אפילו לעיתים רק מלראות את כוח המילה ומה היא מצליחה לייצר בורסיות שלה זה גורם לי לאושר של ממש.
זהו אמשיך את היום שלי עם מילה או בלי מילה כרגע זה מה יש......

יש לי יום הולדת👸

חוגגת יום הולדת ומרגישה כמו פתיחה של שנה חדשה, אז זה המקום לפתוח את הלב ולאחל לעצמי ברכות אמיתיות...
אז קדימה מתחילים:
מאחלת לעצמי שנה מלאה בסובלנות בה אוכל להיות סבלנית כלפי עצמי והסביבה. שנה של קבלה עצמית בה אוכל לקבל את עצמי כמו שאני ולא אחשוב אף פעם להיות באדרת אחרת ובעיקר לקבל את כל מי שנמצא בקרבתי כמו שהוא ללא רצון או ניסיון להטביע חותם אחר, פשוט לקבל.
וגם שאהיה בעלת רגישות ומודעות גבוהה יותר, קראתי איפשהו שככל שהמודעות והרגישות גבוהה יותר אז מעגל הקשרים נהפך לאהוד יותר. אמצתי😜
וגם שהשנה הזו תהיה מקור עבורי לצעוד במסלול המרכז ולא בשבילים הצדדים ולהיות מאלו שתמיד נמצאים בחלקים החיוניים ולא הטפלים של החיים.
וגם שהשנה אדע יותר מתמיד לזהות את העיקר, כי אנחנו כאן לשם העיקר.
ושבשנה הזו אמצא את הזמן למצוא את הנקודות אור שבאמת מדליקות אותי, ואת זה אני חייבת לזכור. חייבת!
ושתמיד אדע לנתב את הזוגיות שלי לפוריות כי זה החלק המפרה, באמת.
והצאצאים היקרים שלי, דור ההמשך שלי שתמיד אהיה במקום של שלום עם כל החלטה שאקבל עבורם ואדע להכיל את כל מה שנותנים לי.
והכי חשוב שאזכור שהם באמת הדבר היקר שיש לנו.

ומה עם כל שאר הדברים... בריאות, הגשמה עצמית ובלה בלה בלה....גם אותם אבקש לשנה הקרובה.
אבל הכי חשוב אחרי רשימת המכולת כאן לזכור שאני באמת רוצה לעצמי שקט שם במעמקים אצלי , שקט אמיתי!
כי ממרומי גילי הבנתי עם השנים שכל מה שאנחנו רוצים זה שקט של ממש, זה מה שיוצר את האנרגיות ליצירה ועשייה למקום חדש.
וגם מהמקום של השקט אני מצליחה לקבל את כל מה שאני רק מבקשת...
ועוד משהו שנזכרתי והפעם אחרון (מבטיחה), לסלוח ולסלוח. כי רק ממקום של סליחה יש חזרה ללב.

אז יאללה חייבת להתקדם לקראת השנה החדשה שלי.
מזל טוב לי❤️

נאום בת מצווששש

 ליה יקרה,

הגעת אלינו לפני כמעט 12 שנה כתינוקת יפיפייה עם 2 גומות חן...

 ליה, בואי נספר לך מה קרה כמה רגעים לפני שהגעת... 

אני ואמא חגגנו במסיבות ומועדונים, 

יצאנו לבלות ללא צורך בהזמנת בבייביסיטר ולא תאמיני ישנו שנ"צ בשישי וגם בשבת. ומהרגע שהפכת מזרעון קטן לתינוקת בהתהוות במשקל של כמעט 4 קג ודאגת להריץ אותנו 6 פעמים לבית היולדות כמובן כאזעקת שווא ואחרי כ- 15 שעות של המתנה, הנה את בהילה של כתר מעל ראשך ועטופה בגלימה,  מחויכת עם גומות חן הפכת אותנו מזוג נשוי ללא ילדים לאבא ואמא ולתחילתה של משפחה חדשה.

 ליה רק שתדעי משהו על אבא שלך... 

בעודך בתינוקייה אבא החליט לעשות בדיקת גובה לכל התינוקות במחלקה עבר אחד אחד ומצא שאת התינוקת הגבוהה ביותר שנולדה ביומיים האחרונים, כל כך התרגש מהעניין...  אך עם חלוף השנים גילה שאין קשר בין גובהך כתינוקת למה שקורה היום ובינתיים אנחנו מחכים לקפיצה הבאה שלך, דרדסית קטנה שלנו!

בבדיקה הראשונה שלך עם לידתך הרופא הפך, משח ומתח אותך לכל כיוון ואת ליה לא הוצאת כל הגה, קול של בכי מגרונך והוא ממשיך ומנסה למתוח ולמשוך אולי עכשיו יקרה משהוא והיא תבכה ואת ממשיכה בשלך מסתכלת לעברו בעינייך הגדולות ובשפת התינוקות אומרת לו-  

לא תשבור אותי...

וכך הרופא בפליאה מספר לנו על המזג והטמפרמנט שלך...וכולו בהתלהבות.

ואנו עומדים בגאווה לצד התינוקת הבכורה שלנו ואומרים יחדיו כן " זו הילדה שלנו! " 

וכן הוא לא טעה באבחנה, כל מילה בסלע!

 עם כל ההילה מסביבך בחרנו להישאר בכס המלכות ולשייך אותך למשפחת המלוכה ולכן נקראנו לדגל ובחרנו בשם פרינסס ליה.

כן, את פרינסס ליה שלנו! L E I A

בשנה הראשונה ליה אותה את בטח לא זוכרת והאמת גם אנחנו לא, וזאת מסיבה מאד פשוטה כי רוב הזמן ישנת או ליתר דיוק חרפת...

זה היה כאילו הדביקו עלייך מדבקה פליז דונט דיסטרב מי... וישנת וישנת.

ואני כאמא מעירה אותך אחרי 12 שעות של שינה רצופה בלי שהתעוררת ואפילו לא פעם אחת ומנסה להבין מה קורה כאן... אז התעוררת, חייכת, אכלת וחזרת לישון לעוד 10 שעות...כך חלפה לה שנה שלמה!

וכמו בהגדות היפיפייה הנרדמת שלנו גדלה וצברה כוח ואנרגיה והפכה לילדה פעלתנית ומדי...

ומכאן נספר לך, ליה שלנו, עליך ועל התכונות והמעלות שלך, נראה לנו שתאהבי את זה:

 – אז נתחיל?

 שנונה - המלצה! אל תנסו לפצוח בוויכוח איתה כי תמיד יהיה לה דבר מה שנון לומר כנגד ואם באותו הרגע לא נמצא דבר שנון אחר להגיד אז זה יסתיים בכך שליה תסתכל לך בצנטרום של האישונים בעיניים ותגיד

excuse me?

ספורטיבית - ליה שלנו נולדה במהלך אולימפיאדת 2004 .

במהלך הלידה הארוכה אפילו הספקנו לצפות ביחד באיזה משחק או שניים אמנם אני על הכורסא ואת ליה מבעד לדפנות הבטן,  אצלך ליה הכישרון החל כבר מההתחלה לספורט ובמיוחד לספורט המלווה בכדור...

אני זוכרת איך בכיתה א' את מביאה לי פלייר להרשמה לחוג כדורסל ואני מנסה להציע ולדובב למשהו אחר אבל כמובן ללא הצלחה ובמפגש הראשון במגרש הכדורסל יושבים ההורים וצופים בילדיהם ובסיום האימון ניגשים אליי ההורים ואומרים לי כמה הילדה מוכשרת, חושבת אסטרטגית ועובדת מדהים עם הכדור ואת רק בשיעור הראשון, ואני מקשיבה לכולם ואומרת כנראה לילדה היה יום מוצלח והלך לה לא הפנמתי עוד את הכישרון והיכולת.

שנתיים לאחר מכן התעקשת לעבור לקבוצת הבנים ובמפגש הראשון עם המאמן הציע שבגלל שזו קבוצת בנים מתקדמים נבדוק את ההתאמה והנכונות שלך...

וכשהגעתי לאסוף אותך רץ אליי המאמן ואמר לי:

אמא של ליה אמא של ליה "אמרת לי שהילדה מוכשרת אבל לא אמרת לי עד כמה..."

זהו משם הכל היסטוריה ידעת לקרקס את הבנים ולקבל את הגביע! 

ובסיום 5 שנים בחרת בדרכך החדשה והמוצלחת! והלכת עם הלב שלך...

אין צורך להכביד במילים פשוט יש לך את זה.

 רגישה - לא רק לעצמך אלא גם לאחרים ...כאשר יש אי צדק את תנסי לפתור אותו בכל אמצעי!

כבר בגיל שנה וחצי הרגישות הזו קוננה בך חוזרים מהגן של ריקי ואתנו ברכב שלושה חברים שהזמנת וכבר בדרך היית טרודה שיש רק שלושה ארטיקים במקפיא ואיך נצליח לחלק ביניכם אולי אני אוותר ולהם נשאיר? זוכרת ליה את הדיון הארוך בנושא?

בוגרת - האמת לפעמים אנחנו מתבלבלים מי המבוגר האחראי בבית היא או אנחנו ?

לליה יש את הדרך שלה לעשות מה שהלב שלה אומר לה...ותמיד הלב מנחה אותה, אפילו שלפעמים הדברים לא הכי נוחים לה או לסובבים אותה, יש לה את האמת שלה. וכאשר היא מחליטה אין אף אחד בעולם שיכול עליה, אף אחד! 

ליה, ומשהו חשוב שלא תשכחי- הסבתא שלך שלא זכית להכיר אשר את קרויה על שמה -ליה דפנה, חבל לכולנו שלא הצליחה להספיק לראות את היצירה שיצרנו!

 מה נאחל לך ילדה אהובה שלנו...אפשר להכביד במילים שתיהי כך וגם כך אבל אצלך זה אמור להיות מאוד פשוט ...פשוט תהי את! 

ותמשיכי ללכת בדרך שלך ורק שלך. 

כי את באמת יודעת מה טוב לך!

 ותחייכי מלא, ותהי מאושרת ותהיני מלא עם המשפחה, החברים והסובבים שלך, ותמשיכי להיות אחות מדהימה ואכפתית ומלאת דאגה, 

וזה בסידר שמדי פעם תעברי לישון אצל אחותך ובבקשה בלי יותר מדי מכות עם האח הצעיר-אסף! 

אוהבים אותך מלאאאא. אבא אמא טל ואסף