החלטה, חופש
ומה שביניהם....
מתי
אנחנו מקבלות החלטה של ממש ובוחרות למקד את נתיב פועלנו תחת החלטה זו?
והפעם
אני לא מתכוונת על ההחלטות הקטנות של שיגרת החיים כמו האם לקנות חולצה שחורה או
אפורה או באיזה שעה נכון שהילד הצעיר ילך לישון שמונה או שמונה וחצי.
אני מתכוונת
לקבלת החלטות רציניות ובעלות משמעות עמוקה יותר... הרי גם אנחנו לא תמיד יודעות
מתי זה הרגע לקבל החלטה נכונה ? והאם בכלל צריך לקבל החלטה ? או אולי המצב כמו שהוא
בסיידר ואינו דורש שינוי אז למה להכניס עוד סטרסס לכאן???
הרי כל
אחת מאתנו רוצה לשמר את הקיים או סתם להוסיף תוספת מעניינת כנדבך לחיים... ובשביל
זה צריך לקבל החלטה, ומושכלת!
אז לפי
ההגדרות המילוניות החלטות מתקבלות כשאת בהפסקה או במסגרת חופשה או סתם כשאת בהורדת
הילוך,
פתאום יש
לך רגע אמיתי להבין שכשהראש פנוי והנפש חפצה למשהו... וסתם משהו אחר לשיפור איכות
החיים או במילים שלי לשיפור בידור החיים, זה קורה! ולא, עם הרבה תכנון.
אז השבוע
עם כל חגיגות יום האישה בהם נכתבו אין סוף מילים, מאמרים ופוסטים לטובתנו
אנו הנשים... כאילו שאנחנו צריכות יום כזה מבחינתי צריך להקדיש לנו כל חודש שני
בלוח השנה באופן עוקב.
איזה
יופי זה אם כל חודש שני בלוח השנה יכתבו אין סוף מילים אודותינו ועל היכולות
שלנו...לא?
אז בשבוע
זה של יום האישה הבינלאומי והממלכתי שנשמעו קריאות כמו ״ מגיע לך״, ״את יכולה
להרשות לעצמך״ ועוד כאלו סיסמאות,
אני
בחרתי שהשבוע הזה מגיע לי באמת ב- slow motion כן, סוג של שבוע בהילוך איתי, או בהגדרות שפויות בקצב השפוי של
החיים, וכן מסתבר שיש קצב כזה.
אז הכל
היה באיזי השבוע לא רצים לשום מקום ואפילו מקדימים בכמה דקות לפגישה או להסעה לחוג...
בהתחלה
זה היה משמעםםםם מעין עודף זמן מבוזבז ואפילו גם פחדתי מהעודף הזה למרות שמראש
נערכתי נפשית לשבוע כזה.
ואז
הגיעו המחשבות שאולי משהו לא בסיידר אצלי שהכל כל כך מרווח בזמן,
ושלא יהיו כאן הטעיות
לא ברורות למרות ששבוע זה הוגדר כאיטי היה בו משקל תעסוקתי מכובד של מסיבת
עיתונאים, פגישות עסקיות ועוד עניינים. אבל הרבה יותר רגוע מהשבועות הקודמים לו.
אז כן, בהתחלה נבהלתי ממרווחי זמן פנוי ואז הבנתי שאם כל הכבוד לבהלה אני בוחרת הפעם לנתב אותה למקומות אחרים ואז התבוננתי על החיים שלי דרך זכוכית מגדלת וניתחתי את הדברים ברזולוציות עמוקות יותר וגיליתי לתדהמתי שיש כמה דברים לתיקון, שיפצור ומילוי ודחוףףףףף !
אז כן, בהתחלה נבהלתי ממרווחי זמן פנוי ואז הבנתי שאם כל הכבוד לבהלה אני בוחרת הפעם לנתב אותה למקומות אחרים ואז התבוננתי על החיים שלי דרך זכוכית מגדלת וניתחתי את הדברים ברזולוציות עמוקות יותר וגיליתי לתדהמתי שיש כמה דברים לתיקון, שיפצור ומילוי ודחוףףףףף !
ואז העליתי
הכל בכתב (כי בזה הכי קל לי) וגיליתי שמהמקום של תמהיל השקט והבהלה הצלחתי לקבל
החלטות לשפצור בידור החיים שלי.
אז רגע
לפני שנכנסים ליישום אני בוחרת להודות לעצמי על היכולת לעצור... לפחד מהפחד... לזהות...לעלות
על כתב....ולקבל החלטות.
זהו,
עכשיו נותר ליישם וזה בהחלט לא פשוט אבל זה ממקד אותי למטרה. כי אין מצב לקבל
החלטה ולא ליישם, אין מצב בבית ספרי!
ובגלל זה
ההחלטות חיבות להיות נכונות ומתאימות לאני שלי ובלבד👌
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה