יום חמישי, 15 במרץ 2018

על האחת שבאמת העונג היה לי לנהל אותה.

לך יקרה מאד,

תודה. תודה על היכרות משותפת עם אדם המלא בטוב וניחן בסגולה אישית כאילו אצבע אלוהים נגעה בו. כן, ככה אני רואה אותך!

תודה. על כל מה שנתת ומה שידעת להעניק ללא תחום של גבולות והכל מלווה בקורטוב של חיוך מאושר, ועינים בורקות מסקרנות וללא כל מעצור של פחד מהלא נודע.  
יש בינינו פער של יותר מעשור וחצי של שנים ולא להאמין כמה אני למדתי ממך... קראתי גם את השורות הקטנות שאמרת, והצלחת להשאיר אותי כל פעם נפעמת מחדש מהאושר הפנימי שבך.

תודה. על מיקצועיות ומקצוענות של 201 אחוזים. כן, 100 אחוז זה מעט בשבילך.
ומהיום הראשון של הכרותנו עוד בראיון העבודה, היה קל לזהות את החדות, הבהירות, ההסתכלות הרוחבית, האינטליגנציה הרגשית, הטוב לב, השפע והמרחב האינסופי שאת נוכחת בו


תודה. תודה ותודה שנכנסת לי לחיים ועוד תודה שדרכך הצלחתי להכיר עוד צדדים בעצמי ולהסתכל בהם עם משקפיים ורודים יותר.

תודה. על הקשבה אינסופית שלך! היה לי העונג בנוכחותך וזאת בלשון המעטה...
אני מאחלת לך שתמיד תלכי אחרי הלב שלך, תקשיבי לראש ותאמיני שההילה שבך ושם למעלה מנווטים את דרכך נכון.
ותזכרי שכל הנוכחים הנמצאים לידך ובקרבתך זכו ויזכו בך ובענק. בחיי.
תשמרי על עצמך וזכרי אני תמיד כאן בשבילך!
באהבה ענקיתתת
דור


יום שני, 18 בדצמבר 2017

הדיוק



הדיוק

הארה- היכולות שלי לא השתנו בעשורים האחרונים לצמיחתי הם רק מצאו דרך להשתבח וגם קצת שוכללו ונהפכו למדויקים יותר.

הדיוק הוא החוט המקשר בין השנים שחלפו, הפעם ועכשיו. הדיוק יצר מעין קו וירטואלי מחבר ועמוק אשר מצליח וגם בצורתו התלת ממדית לחדד את התכונות שלנו ולדייק אותם יותר.
התכונות המדוברות של טוב לב, עזרה לזולת, הכלה, סבלנות, נתינה, אכפתיות, חשיבה ויצירה נמצאים תמיד על "המדף" של המוצרים האנושים, סתם השוואה שיווקית נכונה לי יותר לפרט על ההסבר. ואפילו נוח לי יותר למקם את תכונות האופי כסדרה של פרייבט לבל למבינים בלבד, האנלוגיה הזו מוצאת חן בעיניJ
בהחלט ראוי להעניק להן את התואר היוקרתי של תכונות מלוטשות ומעובדות היטב, אמנם עדיין יש מה לעבוד על דיוק בניקיון היהלום המשובח הזה אבל בהחלט זה השינוי האמתי והמהותי שחל בחייו של האדם, דיוק וליטוש תכונות האופי. וככל שאני מדייקת יותר אני מתקרבת לאיזשהו ניצוץ פנימי שגורם לי לשקט פנימי מובהק יותר, בחיי שזו הנוסחה לשקט הפנימי!
כמובן, שבחרתי גם לקחת כמה תכונות מפרופיל האופי המוצרי ולחקור אותן לעומק על שולחן הניתוחים ועד פירוק לגורמים שאפילו איינשטן וניוטון היו גאים במצב.

הנתינה אשר מוגדרת כאחת ממשפחת התכונות, פתחה אצלי צוהר של מקום רחב, מלא ומרגש שגורם לכל האיברים הפנימיים אצלי להתרחב.
אנחנו כאן בזכות ולא בחסד ולכן חיבים לתת לעצמנו ולסביבה את כל הזדמנויות הזכות האפשריות שיצליחו לתגבר את הדיוק למרחבים אחרים.
הנתינה, מהשורש נ. ת. נ היא דו צדדית וכשאתה נותן אתה מרגיש את הקבלה בעת הנתינה, מעין לב שמתמלא בנקודות אור ומכסה על הנקודות חושך. זה בהחלט הדיוק שהיום קל לדבר או לכתוב עליו, לפני עשור ויותר לא הייתי מצליחה לתאר את זה במילים ובטח לא להרחיב בפרוטרוט.
הרבה מהדקויות עברו משברים אנושים סוג של צונאמי ונתנו תחושה בעתות מסוימים שלא נעשה כל דרך וכנראה שאת רצה מרתון באותה נקודה אבל הזמן היקר מרפא ומצליח לפתוח מסכים חדשים ולהמחיש כל פעם מחדש שגם שאת דורכת במקום זה רק מאפשר חלון הזדמנות להסתכל שאת באמת זזה, ומדייקת.

אז אמנם הזמן עובר מלכת ואני רק מאמצת אותו לבגרות ומשאירה מאחור את החבילות הישנות המכילות חוויות, רגשות, משברים והצלחות.
וממשיכה לדייק יותר ולראות את החלקים הטובים והפחות טובים ב dna שזכיתי וקיבלתי.
ובעיקר לראות את הבוסריות בתהליך של הדור הבא שלך, שמלא במזוודת תכונות ומתפתל עם הדיוק! האם התפקיד שלי לקצר להם את הדרך? להגן עלהם מצמתים משובשים? או פשוט להניח ולאפשר להם להכיר את הדיוק בדרך ובאופן בו הם יבחרו?!
הכי נכון לי לחכות עוד קצת ולהבין בצורה מדויקת את התשובות לשאלות.

בינתיים חשוב שנשמור על המשפחה שלנו כי כנראה זה הדבר היחידי שדרכו אנו מצליחים לדייק נכון יותר, דווקא מהם אנו מוצאים שם מעין סלט של רגשות אותנטיים ואמיצים שהכי אפשר לבקש.
המשפחה שלנו, הילדים שלנו הם המראה של הדיוק שלנו! מראה המאפשרת לנו להסתכל על עצמנו ולבחון מקרוב יותר לאן אנחנו רוצים לנתב את הדיוק.
אז בינתיים שנמשיך לדייק ולהסתכל הכי בדיוק שאפשר. ואם לא נצליח היום אז בטוח שיש את מחר.


שנצליח!


יום שני, 18 בספטמבר 2017

44 עובדות על אמא לכבוד יום ההולדת. מאת: ליה אלדר


44 עובדות על אמא; מאת: ליה אלדר

1. קוראים לאמא דור

2. היא הולכת לאלונה המניקוריסטית פעם בשלושה שבועות

3. חולה על שמלות

4. היא כבר ממש מוכנה לתיק של שנאל 

5. היא סתם קמצנית

6. היא לא קמצנית היא חסכנית

7. היא חושבת שהיא מצחיקה

8. גם בעלה חושב שהוא מצחיק

9. יש לה שלושה ילדים

10. אפשר להגיד שהבת הבכורה היא המוצלחת😜

11. ההורים שלי הם הוכחה לזה שלזוג מכוערים יכול להיות בת מושלמת😜

12. הבת המושלמת זאת אני - טל

13. ת׳אמת היא לא מושלמת

14. יצא לאמא ואבא שלושה ילדים פגומים

15. אמא אוהבת לקחת את אבא לסרטים

16. אבא שונא ללכת לסרטים אבל מעדיף לא להגיד לאמא

17. אמא ואבא הולכים לסרטים לאחרונה כל יום

18. הסיפור של ליה הוא כמו סינדלרה

19. הורים מכשפים שמבקשים מהילדה לעבוד ולקלח את אסף כל ערב

20. אסף לא רוצה להתקלח

21. ליה ואסף הולכים מכות כל יום

22. לפעמים גם טל מתערבת 

23. אמא ואבא אומרים להסתדר לבד

24. טוב יצא לי החיים על פי משפחת אלדר ולא עובדות על אמא... אז בואו נמשיך...

25. אמא אוהבת לשרת את הילדים שלה

26. אבא אוהב את האוטו שלו יותר מאשתו

27. אמא לא אוהבת קניונים

28. אמא לא אוהבת בשמים

29. בקיצור אמא לא אוהבת כל דבר שהופך אותה לאישה מדי

30. תמיד הבית בקו ישר

31. הבית היה בקו ישר עד שקיילי הגיעה

32. אמא מאוהבת בקיילי

33. אמא לא מודה שהיא מאוהבת בקיילי אבל היא מאוהבת בקיילי!

34. אנחנו כמעט בסוף על תדאגו...

35. אמא חושבת שהיא בת 18

36. אמא בת 44

37. אופס זה היה סוד?

38. אמא עדיין מצטנעת בפני הסביבה, זה משהו שרק המשפחה תבין.

39. סליחה אבא 

40. רק עוד ארבע נשאר

41. תזכירו לי מתי אתם טסים שוב?

42. כדי שאני אתכונן לסיוט שיתחיל עם הגעגוע 

43. בקיצור אמא...

44. מזל טוב

 

 

נשלח מה-iPhone שלי

יום רביעי, 3 במאי 2017

זיכרון


השכונה הכי שקטה בעיר.

השבוע ביקרתי בבית העלמין הצבאי באשקלון, הלכתי לפגוש אותך- איציק, בן דוד יקר! אתה יודע לא באמת לפגוש?!?!  אך השנה בחרתי לשתף אותך בחוויה שלי.

אתה יודע שכבר שני עשורים וחצי אנחנו מגיעים לבקר אותך שם ואתה כל שנה שותק ושותק מחדש.
בשנים הראשונות הנסיעה אליך לשכונה ארכה חצי שעה והשנה כמה מפתיע, נסענו ללא הפסקה כשעה וחצי... ואני שאלתי לתומי האם זה בגלל שרבים מגיעים לבקר אותך ואת חבריך לשכונה או שפשוט התווספו דירים חדשים
ולצערי התשובה, דירים חדשים בשכונה!
וגם חייבת לשתף שהשנה התרשמתי מעומס וצפיפות מגורים אצלך בשכונה, ומקווה בשבילך בן דוד שבשנה הבאה תחשבו אצלכם על שדרוג תכנוני ארכיטקטוני. דרך אגב, אם צריך המלצה על איש מקצוע ואפילו מומחה תסמס ...😜
בקיצור, סיכמנו....תתקדמו שם עם התכנון העיצובי בשכונה. רק לידיעתך, היום כבר לא טרנדי עיצוב שתי וערבאנחנו לא במנהטן אתה יודע, זה רק אשקלון
ואצלנו בשכונת החיים התקדמנו מאז לעיצוב מודרני ואקלקטי בצבעוניות הרמונית. בקיצור נקודה למחשבה בשאיפה למעוף בשנה הבאה
אבל אצלכם בשכונה חתיכת שקט אמיתי.

הפעם כשפסעתי בין שבילי רשת השתי וערב הכרתי את החברים שלך בשכונה, צעירים שם אצלכם.... הגיל הממוצע הוא 22 והמקסימלי 26. סחתיין עליך דוד, צעיר לנצח ותמיד תמיד בחברת צעירים.
אבל שקטים אתם. שקטים.

בצפירת דומייה, המבקרים הצטופפו להתייחדות משותפת, רגעים של שקט והקשבה לשקט.
לא באמת יודעים למה להקשיב לרעש הקול צופר או לרעש המתחולל בתוכנו. להערכתי הרוב בחרו לחבק את השקט.
 זה יום כזה בו מקבץ עצום של חיים המבקשים לחיות בשקט מגיעים למענכם, להרכין ראש ולהגיד תודה. תודה על כך שבזכותכם אנחנו כאן, חיים. והכל בשקט.
ודווקא מהמקום הזה, הכי סימבולי בו כולם עומדים  בצפיפות, ללא תלונה כלפי האחר, וכל כך צמודים שכמעט אוחזים ידיים זה לזה ובידיעה שכולנו כאן בשבילך, בשבילכם. והכל בשקט.

ואנחנו עומדים בצמידות לקבר שלך מתבוננים בנוף אצלך מהמרפסת, כאילו מצליחים לראות משהו מאחורי האבן הקרה הזו ובעצם כשמעמיקים בהתבוננות רואים רק דבר אחד את הכאב ופוגשים אותו בעינים.
כשממשיכים להציץ מהנוף אצלך...דרך אגב,זה סגנון כזה חדש מהשנים האחרונות בו כולנו סקרנים לדעת מה קורה ״בבית של האח הגדול״ בעצם  רוצים לדעת עם מי אתה מבלה שם ורוב הזמן,
ואין ממש מסקנות של ממש. אבל מתבוננים בשקט.

והצפירה הזאת שחדרה לכל פיסה בגוף, לרגע  מזכירה את הסערה הגדולה בתוך השקט הזה.
ועדין כולנו בשקט מקשיבים ודומעים ומקווים שאולי בשנה הבאה נבקש לזכור אחרת או נאמץ עמידות אחרת.

נשאר לקוות ובשקט!



יום שבת, 1 באפריל 2017

זכיתי

פשוט זכיתי.
זכיתי להגיע למקום הזה בו אני בבחירה. זכיתי להיות במקום בו יודעת להסתכל בפנים בתוכי ואפילו לפענח ולעשות דיאליזה של ממש ולהצליח לדייק באבחנה, זכיתי.
זכיתי לראות את האור בזכייה כי רוב הזמן אנחנו רואים את העלטה.
זכיתי שלידי ולצידי נוכח ונמצא האמת, האמת של חיי. האחד שמלווה אותי בדרכו ובאמת שלו. ודרכו יצרנו 3 אמיתות שכל אחד נמצא במסלול שלו וכמה אמת יש בכל אחד מהם אשר רואה את המסלול בצבע לבן ולפעמים אפילו מוסיף נקודות בצבע זהב. זכיתי שיש בי את הכוח לשמר ולעטוף את האמת של השלוש אמיתות ולדאוג שהמסלול ישאר תמיד באותה צבעוניות. וגם אם לעתים יבחרו לסטות מהמסלול זכיתי להוביל אותם בחזרה.
זכיתי להשאר בתום שלי ורק מבחירה! בוחרת לראות בעינים של כולם רק את הטוב. הטוב שבאור והטוב שבחושך ודרך האישונים שלי כולם טובים. נשמע תמים?  זכיתי לבחור בזווית ראיה אחרת. זכיתי.
זכיתי בכך שרכשתי וטיפחתי במיומנויות בהם לא מכילה נדלן ריגשי מיותר.  והכוונה היא לא לסחוב בתוכי רגשות מיותרים. זכיתי!
זכיתי בלקבל החלטה של ממש ולבחור בנשימה ובאיפוק. הם אלו שכל השנים בחרתי למקם אותם בראש הפירמידה ורק בזכות היותם נ.ש.מ ו- א.פ.ק זכו במקום הגבוה שיש.
גם אני זכיתי לקבל את ההחלטה וכבר נושמת ומתאפקת, ארבעה ימים. זכיתי לספור את הימים!
זכיתי בשנה הזו לבחור בפרחים ולהצליח להנות מהמיקום שלהם במרכז השולחן, אפילו רכשתי כמה. זכיתי.
ומבקשת לזכות בעתיד בדרישה לשלום... לבחור רק בשלום. מקווה להגיד שזכיתי...

זכיתי