יום שבת, 25 ביולי 2015

"הקול בראש"


 

הקול בראש

לאחרונה עלה לאקרנים סרט ילדים המתאר את הקולות הקטנים שבראש שלנו- הקול בראש.
סרט גאוני, חכם מבריק ויצירתי ולהערכתי מיועד למבוגרים ואחר כך לילדים.

הרגשות הדומיננטיים שאנו מתעסקים איתם 24/7 מופיעים בצורה קריקטורית, הומוריסטית ומואנשת בתוך הראש של ילדה בת 11 ובמקביל בתוך הראש של כל אחד ואחת.
יושבים 5 רגשות: שמחה, עצב, כעס, גועל ופחד המותאמים במראם למי שהם נמצאים בתוכו. בתוך המפקדה, נמצאים גם לוח הבקרה, זיכרונות הליבה, הזיכרונות השונים שנאספו באותו היום ועוד דברים שונים. מחוץ למפקדה יש גם את הזיכרון לטווח הארוך שהם אין ספור מדפים שמלאים בזיכרונות וביניהם עוברים עובדי המוח: כל זיכרון שנראה בעיניהם לא חשוב, נזרק למזבלה.

בסרט יש קטע מעניין בו רגש הפחד מחליט להתפטר ולברוח מתוך המפקדה הראשית איפה שכל הרגשות נמצאים והוא ארוז בליווי מזוודה מנסה לצאת או ליתר דיוק לברוח אבל לא מצליח ואז מסבירים לו הקולגות הרגשיות שרגשות לא יכולים להתפטר.
אפילו הפחד שנמצא כדמות מואנשת ועצמאית במפקדת המוח הצליח לפחד מעצמו, אז מה קורה אצלנו באמת כנשים חזקות ואיתנות שחוות את הפחד, מה לא נפחד ממנו? ברור שכן. אפילו הפחד פוחד מעצמו אז בטח שגם אנחנו, מדהים כמה אירוני וכמה נכון.

כל הסרט מתאר את המסע אל האושר, הרי זה בעצם המסע האישי שלנו... ברור! ריילי הדמות הראשית חייבת להיות שמחה תמיד וכל הרגשות במפקדה מתגבשים יחדיו ליצור שמחה אצל ריילי.
וכמה אנחנו עסוקות במסע אחר האושר... כל יום? כל הזמן? כן וכן.
המסע שלנו ליצור שקט בתוך התא המשפחתי, לדאוג ללמד את הילדים שלנו בלהכיר בשריר האושר ולדאוג כל הזמן שיהיו מאושרים הרי זה מה שאנחנו באמת רוצים שיהיו מאושרים ובדרכם.
ומה  עם האושר שלנו? כל הזמן עסוקות בו, כשלא רואים אותנו אז אנחנו בוחרות ליצור רעש בכדי להחזיר את המסלול למסע האושר וכשאנו בעשייה שלא ממש ברצוננו גם דואגות למצוא דרך רגשית להחזיר אותה למסלול האושר, ליתר דיוק תמיד נבחר במסלול האושר! הרי אנחנו כאן בשביל האשור.

אבל לצד האושר, יש עוד כמה רגשות מואנשות אשר יש לכל אחד "קול קורא" ומדי פעם הוא קורא לנו ומחליף את האושר ברגשות אחרים, שלום לכם: כעס, פחד, גועל ועצב....
למזלנו הגדול המערכת תמיד שואפת לשמור על איזון ולחזור למסלול האושר, ושתמיד נשאף למסלול זה.

והחלק האהוב עליי בסרט הוא החלק האחרון בו רגש העצב הציל את המערכת והצליח להחזיר את המסלול לאושר, כל הרגשות הבינו שרק רגש העצב יכול לעזור למערכת להגיע לאיזון ולשמחה. והרגשות עמדו בצד ועודדו את עצב להמשיך במשימה... ועצב דאג להגיע למקום הנמוך ביותר במערכת הרגש בכדי שהמערכת תתאזן ותגיע למסלול האושר. אוי כמה נכון!
רק מלמטה ברגש העצב המערכת שלנו מתחילה להתאזן ולחזור למסלול האושר. לא יאמן איך סרט ילדים לקח לסל אחד את כל הרגשות שאנו מתחבטות בהם כל רגע והכניס אותם לתוך מפקדה ראשית על עמוד דק באמצע המוח אשר כולם מחוברים ל"איי האישיות" ושמה ממש מתחילה המלחמה האמתית בתוך המוח שלנו!

אז מה, הרגשות שולטים בנו ולא אנו שולטים ברגשות? שאלה למחשבה ולא משנה לאן תיקחו את זה... העיקר שנשמור על מסלול האושר.

נשיקות

הקול בראשאנגלית: Inside Out) הוא סרט פנטזיה קומי אמריקאי בהנפשה ממוחשבת של אולפני ההנפשה של וולט דיסני ופיקסאר. הסרט מבוים על ידי פיט דוקטר, תסריטו של הסרט נכתב על ידי מייקל ארנדט על פי רעיון שהגה דוקטר. הסרט הופץ על ידי חברת וולט דיסני החל מה-19 ביוני 2015, ובישראל החל מה-18 ביוני 2015[1]

 





 

2 תגובות:

  1. שליטה ברגשות לא באמת אפשרית .לעיתים מתאפשרת בחירה במינונים. לדוגמא אירוע שגורם לעצב ואני מחליטה לסיים להיות עצובה בעוד כעשר דקות ובאופן אקטיבי שולחת את המחשבה להודיה על הקיים. הודיה מפורטת בסופה לרוב אתעודד ואוכל להפרד העצב. מדובר כמובן בעצב מינורי יחסית

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק